כל האנשים חייבים… לשרת?!

זוכרים איך אהבנו את קארטה קיד אי שם בשנות ה90 התמימות? דניאל-סאן, ה”וואלאר דוהאריז” (כל האנשים חייבים לשרת) של אז, גם הטיל ספק בחשיבותן של מטלות הבית, שמיסטר מיאגי פקד עליו לבצע. צעיר פוחז שכמוהו. צעירים כמוהו לא לומדים בדרך הקלה וכך גם אריה-סאן שלנו, קרטה קיד גירסת 2015, לא מבינה מדוע עליה לטאטא רצפות ולרחוץ בחורים מתים (למה להתקלח אם שוב נתלכלך?).

וואקס און, וואקס אוף - ז'קאן ה'גאר

וואקס און, וואקס אוף – ז’קאן ה’גאר

אב הבית של בית השחור והלבן, הלא הוא ז’קאן ה’גאר, מנצח על המלאכה ביד רמה- אבל שוכח את הפאנלים מה שנקרא, ואיזו אף אחת בלונדינית מכפכפת את אריה במשחק שהינו ורסיה של “מי אני ומה שמי” (כשהתשובה היא כמובן: “אף אחד”), רק עם מכות. בבית השחור והלבן יש את שבעת האלים של הספטונים, את האל הטבוע של איי הברזל ועוד אלים רבים וטובים אבל ז’אקן מצהיר כי יש רק אל אחד: “אל רב הפנים” ונראה שאצל כת המתנקשים הבראאבוסיים, הכוונה היא- כמה נחמד- למוות עצמו. אותו הם סוגדים ולו הם מקריבים קורבנות.

אריה היא עוד לא אף אחת והיא אינה ששה לוותר על זהותה באותה מידה בה היא ששה להתמקצע בדיסציפלינת הקטילה וההרג, אבל היא מוכנה להשליך כמעט הכל. כמעט. כי היא נשברת כשזה מגיע למחט, החרב שנתן לה ג’ון. אריה טומנת את מחט בין הסלעים ומקווה ש”איש לא ישים לב שילדה שיקרה”, בלשונו של ז’אקן- לקוי הלמידה השפתי התורן.

אריה התאהבה ברצח מתוך נקמה והיא בדרכה למסע נקמה משלה. ילדה עם רשימה קטנה, סטייל Kill Bill הטרנטינואי. הסיפור של ללמוד להיות אף אחת, עלול להפוך את הקערה על פיה ואם אריה תהפוך לאף אחת, לא תישאר סיבה לנקום והיא יכולה להגיד שלום לבית סטארק, לווינטרפל ולכל תביעה על הצפון בעתיד.

ז’אקן ואריה הן שתי דמויות מרתקות, אבל אם הן לא יתחילו להתעורר בזמן הקרוב הצופים עלולים לשים לשים לב שבבית השחור והלבן לא קורה בעצם כלום. כלום=סצינות נמתחות באיטיותן שמשלבות גופות ודרישה אחת ברורה: תהיי אף אחת. את הדרישה כבר הבנו בפרק הראשון והקצב הנגרר של העונה לא מתאים למשחקי הכס. תפאורה, שפה עילגת וקצת מכות כבר לא מזיזים לנו את קצה החרב. בעונה הזו למשחקי הכס יש משימה, לעמוד ברף הגבוה שהיא עצמה הציבה בעונה הקודמת ואריה היא אחת מדמויות המפתח. כולנו תקווה שלא נאבד את קו העלילה האהוב של אריה בזמן שהיא עושה לז’אקן תריסים.

מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מופקרת

במעלה מלך, סרסיי ומארג’רי משחקות משיכת חבל, כשטומן בתפקיד הלא מספיק מוערך של החבל.

ביום החתונה של טומן ומארג’רי (אפס נטבחים, תודה ששאלתם), סרסיי מתהדרת בפרצוף תחת שרק מתגבר לנוכח קריאות ההמון ,שמעריץ את האדמה עליה דורכת מארג’רי. החתונה עצמה צנועה ותכליתית וטוב שכך, כי מאסנו בקונספט של חתונות בצבעים, נוסח החתונה האדומה או הסגולה.

אין נפגעם בנפש - החתונה של טומן מרג'ורי

אין נפגעם בנפש – החתונה של טומן מרג’ורי

לאחר חובות הטקס, מארג’רי- אלמנה בריבוע- עובדת עם טומן על הבאת יורש. באמת נער חמוד הטומן הזה, שואל בתום את מארג’רי אם כאב לה, אבל מארג’רי היא אפילו לא קצת בתולה, למען הסר ספק, וזו אינה עבודתו של רנלי ההומו או של ג’ופרי הבר מינן, מלכיה לשעבר האהובים. טומן הוא טינאייג’ר טיפוסי, חושב מהקיבה ומהזין וכרוך אחרי מרג’ארי בחבל הטבור, כפי שעד עתה היה סביב אימו סרסיי. מארג’י, טיירלית מושכת, למדה ממלכת הקוצים כל מה שצריך על תחבולות, סקס ומה שביניהם. היא אינה מבזבזת זמן ותוך פלירטוטים מעצבנים, ודואגת לשתול רעיונות במוחו של האריה הקטן. טומן כרגע על תקן מריונטה בין שתי הנשים, אבל הוא עדיין המלך בפועל כשכל השאר משחקים בכיבושים, דמגוגיה ומין. דווקא טומן יכול להתפתח למלך בזכות עצמו, באין דמות גברית מתחרה בסביבה הקרובה של מעלה מלך.

בכל אופן, סרסיי לא פראיירית, ולמרות ששנאתה לטיריון מעוורת אותה בנושא הרוצח האמיתי של ג’וף בנה היקר, היא יודעת בדיוק למה לצפות מהמלכה הצעירה והיפה שמאיימת לרשת אותה. אחרי הכל, היא זו שהמציאה את המשחק, כפי שאמרה בעבר לסאנסה: “Tears aren’t a woman’s only weapon. The best one’s between your legs”.

על ראש הברוש שבחצר - הדרור העליון

על ראש הברוש שבחצר – הדרור העליון

סרסיי ממשיכה במעלליה ובזמן שמארג’רי עובדת על טומן, היא פונה לאפיקים אחרים, דתיים יותר. כעת, משתקפו הדרורים הקיצוניים ולאנסל לאניסטר ביניהם את הספטון העליון שהתעסק עם זונות, סרסיי הולכת לאמץ ולחמש את חברי הכת המורעלים ולזכות בעוד כח מפוקפק. לפחות היא לא ניסתה לפתות את הדרור העליון- סבאל’ה חביב למראית עין- עם הנשק הטוב ביותר שלה.

לא בטוח לאן זה יוביל אבל מה שכן בטוח הוא שהמהלכים הפוליטיים של סרסיי לא מעניינים דיים כדי להחזיק עונה. החשש שהטעות שנעשתה בספרים חוזרת על עצמה בסדרה, מתגבר. הרי כרונולוגית, העונה החמישית מתחילה כשיקוף של הספר הרביעי, שעסק לא מעט בסרסיי ועל כן גם היה חלש יותר מהאחרים בסדרה, עם כל הצער שבדבר.

עורבני חקיין

בחומה, ג’ון מתחיל לתפקד כמפקד משמר הלילה וצעדיו הראשונים הם ראשית, לסרב לסטאניס ולוינטרפל ושנית, להשליט סדר בבכירי העורבים.

ג’ון הוא מנהיג נבון בדיוק כמו רוב אחיו ונד אביו ועל כן הוא דואג לגייס את אליסר ת’ורן- אויבו המושבע עד כה- לצידו. כוחו של ת’ורן במותניו, הוא לוחם מיומן ורב השפעה בחומה וג’ון עושה בחכמה כשהוא מושיט לת’ורן יד ומאפשר לו לרדת מהעץ שעליו טיפס.

אולי נדבר על זה? - ג'אנוס סלינט

אולי נדבר על זה? – ג’אנוס סלינט

מנגד, יש את ג’אנוס סלינט. סלינט, דמות משנית ובזויה, התעמר בעבר בכל מי שאהבנו במעלה מלך, עד שטיריון שם קץ לעניין ושלח אותו לחומה. גם שם, אנו זוכרים אותו בסצנת הקרב על טירת שחור, מייבב כמו תינוק בן יומו, חבוי לצד גילי הפראית והעולל שלה. סלינט הוא לא אחד מהטובים וג’ון בצעד חכם, מוציאו להורג. בעצמו כמובן. לא איש הגון כג’ון ילכלך ידי אחרים בהחלטותיו שלו. גם בכך, הוא ממשיך את המורשת של אביו ושל בית סטארק.

אי אפשר שלא להשוות בין סצנת ההוצאה להורג הנוכחית לזו של דאני בפרק הקודם. דאני, שבחרה לציית לחוקי ווסטרוז ולהעניש את מוסאדור שלא ציית לפקודתה, קיבלה מנה אחת אפיים מההמון הזועם. בניגוד לכך, ג’ון פעל למען יראו וייראו וזכה בהערכתם של אנשי החומה בדבר היותו איש מילה וכבונוס מפנק הוא גם זכה למבט חודר מצידו של סטנאניס, שמנסה לפתות אותו לתואר שליט וינטרפל.

בינתיים, ג’ון מוכיח את עצמו כדמות הגברית הראויה ביותר בסדרה, למרות ממזרותו. מה שמעלה חשדות עמוקות בדבר השאלה מאין קיבל ג’ון מטען גנטי מסחרר שכזה וכן כמובן, מה הוא המשך דרכו של ג’ון בסדרה.

הצפון זוכר

דרכה של הסטארקית הבכירה סאנסה ממשיכה להסתבך כשהיא רוכבת עם אצבעון צפונה. הוא מתכנן להשיא אותה ללא אחר מראמזי בולטון. סאנסה הייתה ילדה פנטזיונרית וטיפשה, אכן, אבל לקבל בזה אחר זה שידוכים סאדיסטיים מהגיהינום בדמות ג’ופרי שאהב להורות לזונות להתעלל זו בזו בעודו צופו וראמזי בולטון שסמל ביתו, איש פשוט עור שתלוי במהופך, מדבר בעד עצמו- זה כבר יותר מדי. סאנסה מנסה להתנגד להינשא לאחד מבני בולטון, רוצחי רוב וקייטלין אבל אצבעון משכנע אותה עם קולו הצרוד ואיזה קשקוש בדבר להיות מובילה, לא מובלת. בכל זאת, אולי מבלי להתכוון יש טעם בדבריו של אצבעון, כי כשסאנסה עולה לחדרה, אישה מבוגרת מפטירה לעברה שהצפון זוכר.

 

 

לא שותים, לא מעשנים, לא משחקים סנוקר, ממש חסידי אומות העולם! - ליטלפינגר משדך את הבולטונים לסנסה סטארק

לא שותים, לא מעשנים, לא משחקים סנוקר, ממש חסידי אומות העולם! – ליטלפינגר משדך את הבולטונים לסנסה סטארק

צריך להגיד, הרבה שנים בני סטארק היו בשלטון וניהלו את הצפון בצורה ראויה והוגנת. אמנם בני וינטרפל נאלצו לכרוע ברך לתיאון הטיפש שהסתבך שם ולבולטון לאחר מכן, אך שליטיהם הטבעיים תמיד היו סטארקים. במשחקי הכס, האנשים הקטנים לא מובאים בחשבון אבל שיתוף הפעולה שלהם הכרחי לבית השולט ועל כן הם חיוניים ומשפיעים וסאנסה קיבלה לכך תזכורת ותמיכה מחזקת על הדרך.

דמות נוספת שמקבלת תזכורת מהעבר בראותה את סאנסה, היא תיאון. האם משהו יצא מתיאון? בעבר הדמות השנואה ביותר ואחרי כן הדמות הקשה לצפייה ביותר? תיאון אמנם מתחבא אבל הוא צופה ומקשיב כשמדובר בזאבה הצעירה, איתה למעשה גדל עד לא מזמן. תיאון בגד והמיט אסון על הצפון, אך זו ההזדמנות שלו לכפר במעט, כשהוא רואה את סאנסה עומדת להינשא לרוצח הנפש והזהות שלו, רמזי. מעניין לראות מה תיאון יעשה בתקווה שנותר מעט כוח בצל האדם העלוב שהפך להיות. ואם בסאדיזם עסקינן, גם מירנדה הפסיכית- המשת”פית והמאהבת של ראמזי- נראית לשניה על המסך, לא מרוצה בעליל מהאירוסין הטריים. אמאל’ה.

נעמוד על כתפי גמדים

בנתיים במזרח, טיריון עומד לאבד את שפיותו כשהוא תקוע בכרכרה

נחש מי??? - סר ז'ורה חוטף את טיריון

נחש מי??? – סר ז’ורה חוטף את טיריון

סגורה עם ואריז. טיריון לוחץ והשניים יוצאים החוצה, פוגשים כהנת אדומה חיננית אך מפחידה והולכים לביקור, איך לא, בבית זונות. לסריס אין הרבה מה לחפש שם מלבד להיצמד לטיריון כאמא פולניה דואגת, אבל לטיריון (שתיאר את צורת המוות המועדפת עליו כך: In my own bed, with a belly full  of wine and a maiden’s mouth around my cock, at the age of eighty), יש גם יש מה לחפש שם. באמת, טיריון דג לו די בקסם ריבה צעירה ונאה, אבל ברגע האמיתי הוא מקבל רגליים קרות ולא יכול ללכת איתה. האם טיריון שבע אכזבות מזונות, האם שיי צילקה אותו עד כדי כך? טיריון מתבלבל כמו גם הצופים, וכשהוא יוצא להשתין במרפסת הוא נחטף על ידי סר ז’ורה, שעושה קאמבק מרשים לעונה וסוגר את הפרק בסצנה תפניתית. סר ז’ורה מורמונט מתכנן לקחת את טיריון אל דאני, מלכתו הנערצת ואולי לזכות בחנינה כשהוא מקריב את טיריון על הסף. רק מה, חיים ומוות ביד הלשון וטיריון כבר נחלץ מלא מעט מצבי ביש, כולל שבייתו בקן נשרים על ידי קייטלין והאשמתו ברצח ג’ופרי. לא סביר שאצל דאני, הרחומה והחנונה הוא יראה את סופו וטוב שכך, משום שטיריון מחזיק הרבה על כתפי הגמד הקטנות שלו.

נכון לעכשיו טיריון, דאני וג’ון הן שלושת הדמויות, המרכזיות, החזקות והחיוביות בסדרה. אי לכך, ההימור הזהיר הוא ששלושתן לא יעלמו בקרוב, אלא יתפתחו הלאה בהשפעה על עתידה של ווסטרוז ובהן הצופים תולים את יהבם וכן, גם את תקוותם שיקרה כבר העונה משהו מעניין באמת.

ואם לא… טוב, תמיד יהיה לנו את פרצוף התחת של סרסיי כמתנת ניחומים.

הטריילר של פרק 3:

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *