חוזה דרקוני

עכשיו רק חסר שיבוא החתן - חאליסי

עכשיו רק חסר שיבוא החתן – חאליסי

הפרק החמישי נפתח בדאני, המבכה את מותו של סלמי ז”ל. דאני מתנערת ועושה מה שצריך כדי לשלוט על מירין ביתר שאת. כלומר, משתמשת בנשק הסודי שלה (לא, לא זה שבין רגליה- זה הסגנון של סרסיי): דרקוניה. דאני משתמשת בדרקונים ששורפים אדם חי, להרתעת ראשי המשפחות של מירין בשילוב נאום חוצב להבות בשפה זרה. זהו מתכון מנצח לסצנת פתיחה חזקה ודאני למדה לא מעט על נאומים ואיומים מחאל דרוגו. רק מה, ראינו אותה נואמת כבר לא פעם, לא פעמיים ולא חמש. יותר. זו סצנה שנטחנה מרוב שימוש לפחות כמו הזונות בבית הבושת של אצבעון.

חדי העין יכלו להבחין בליטוף/איום מפלרטט שדאני הפריחה לכיוונו של אזדהור, אקט שהתגלה טיבו בהמשך בו הטילה דאני פצצה: היא תינשא לאזהדור. מסתבר שכל מה שדאני הייתה צריכה הוא מוות של אדם יקר על מנת להיזכר כמה חזקה, מנהיגה, לא צפויה, אסטרטגית ושולטת בדרקוניה היא וזאת על אף הסצנה בפרק הפתיחה של העונה בה ויסריון כמעט שרף לה את הפאה. בעיית רצף עלילתי, מישהו?

אבל כל זה לא משנה עכשיו וכעת דאני כאן בשביל לאמר למירין: אני אשמע למסורת ואפתח את בורות הלחימה שלכם, אבל עבדים לא יהיו פה. ואני כאן כדי להישאר, עם הדרקונים. ועם ראש המשפחה העתיקה ביותר במירין כבעל. נו, סופסוף משהו מעניין מתחיל לקרות במירין ואין דבר מוצלח לצורך כך כנישואים כפויים.

אין, אין על נישואים מתוך אימה. דאני עושה לגבר המסכן מה שדרוגו עשה לה ובסוף הוא עוד יאהב אותה על כך, כמו שהיא אהבה את השמש-וכוכבים שלה. קצת תסמונת שטוקהולם עוד לא הזיקה לאף אחד. טוב, חוץ מאלה שהיא כן הזיקה להם או בשפת העם: יבוא לך, אזהדור, יבוא לך.

 

עורב עם עלה של זית

אני ואתה... - ג'ון סנואו

אני ואתה… – ג’ון סנואו

הקישור היפה בין דאני לחומה, נעשה דווקא מנקודת מבטו הבאה בימים של אאימון המלומד. אאימון ודאני הם למעשה הטארגריינים האחרונים בנמצא ואאימון אמנם נשבע למצודה ולשחורים, על כן הוא נמנע מכל מעורבות ווסטרוזית ופוליטית שהיא, אבל הוא עודנו מתאבל על מוצאו העתיק שנכחד ועל כך שידיו כבולות מלעזור לדאני.

אולי בשל כך, אאימון מעודד את ג’ון לפעולה בלא להתחשב בשונאיו ויתר על כן, הוא מפציר בג’ון להתבגר ולהרוג את הילד המתלבט והממזר שהיה ( Kill the boy, שמו של הפרק).

ג’ון שמאלן בטבעו והוא מציע צעד מהפכני עבור אנשי משמר הלילה השמרניים: שלום עם הפראים. טוב, העורבים שנפגעו רבות מהפראים לא שמחים, אך ג’ון עומד איתן מולם בהחלטתו והטיעון המנצח שלו, ניחשתם נכון, הוא: winter is coming.

נשנה את העולם... - טורמונד

נשנה את העולם… – טורמונד

ג’ון מציע לטורמונד שהפראים יישבו את המתנה (ע”ע- שטחים לא מיושבים שנמצאים ממש מדרום לחומה וניתנו כמתנה למשמר הלילה על ידי ברנדון הבנאי)- חלומם הישן של נד ובנז’ן סטארק. אולם, בתמורה הפראים יצטרכו להילחם עם העורבים כל הדרך ועד הסוף המר במלחמה היחידה והמפחידה מכולם- המלחמה עם ההלכים הלבנים. טורמונד משתכנע, אבל מחייב את ג’ון לבוא איתו ולהציע שלום לפראים בעצמו. כך קורה שג’ון, שוב, מתכונן למסע צפונה, הפעם באמתלה אחרת. מאז שהצטרף לשחורים, ג’ון נע כמטוטלת מהחומה צפונה ושוב לחומה ועוד מסע של ג’ון צפונה לא מרגש את הצופים כהוא זה.

העלילות של ג’ון ודאני, שרחוקים מהפוליטיקות של ווסטרוז, תפקידן לחלק את העניין במשחקי הכס לכמה מרכזי כובד שונים. אבל מה שקורה בחומה אצל ג’ון אפרורי וחזרתי ומה שקורה אצל דאני במירין מנותק ומרוחק ורק קומץ הדרקונים והנישואין שבאופק מעורר אותו. דרושים פה קווים ודמויות שיחברו בין העלילות השונות וייצרו עניין מחודש. התקווה לכך היא כמובן, טיריון, שהיכן שלא יהיה ומה שלא יקרה לו- משעמם הוא לא.

 

על בועות וקשקשים

שוטי שוטי ספינתי - סר ז'ורה וטיריון

שוטי שוטי ספינתי – סר ז’ורה וטיריון

ככל שנחשפים יותר מקומות בעולם של משחקים הכס, אט אט מתחזק הרושם שווסטרוז ובראשה מעלה מלך, היא חתיכת בועה תל אביבית! ואלריה הפריפריאלית לעומתה היא ממש פפצה מתקתקת ובווסטרוז לא מודעים ולא רוצים להיות מודעים למה שהולך בארצות רחוקות יותר: הלכים לבנים וענקים מעבר לחומה, דרקונים באסוס ובואלירה- ארץ מוצאם של הטאראגריינים- שוכן אבדון, דרוגו משוטט חולה געגועים לארץ אבותיו וגם אנשי סלע נגועים בקשקשת אפורה יש שם. ממש פנטזיה נוסח הסיפור שאינו נגמר.

וואלריה היא דוגמה מצוינת לצעד חכם של הכותבים לחדש את העלילה על ידי חשיפת מוקד מעניין וחדש לצופים ולנו מובטח שיהיה מרתק כי הרי טיריון הגמד האהוב ביותר שנראה על המסך הקטן, תקוע שם בינתיים עם ז’ורה. לכן, רגע הצלילה של הקטקט למעמקי הים, כשאיש סלע מושך אותו למטה היה קשה מנשוא. אה לא, בעצם המסך השחור- שוט ארוך להפליא- שבא לאחר מכן היה קשה יותר. אבל לטיריון שלום, כי גם משחקי הכס לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את השחקן החזק ביותר שלה. מי שכן אפשר להמר על חייו הוא סר ז’ורה מורמונט.

עורה לבן והיא כולה תפילה אשר הלב צמא לה - סר ז'ורה נתקל בקשקשת האפורה

עורה לבן והיא כולה תפילה אשר הלב צמא לה – סר ז’ורה נתקל בקשקשת האפורה

ההתמקדות בשירין, בתו של סטאניס בפרקים האחרונים מובנת כעת: זו הייתה הכנת הקרקע להכרות עם הנגע שידוע בשם קשקשת אפורה בו נדבק ז’ורה בסצנת סיום דרמטית ומוצלחת. שירין אמנם נרפאה, אבל הקשקשת מתפשטת במהירות ולז’ורה אין זמן לקבל המלצות לרפואה משלימה מסטאניס ועכשיו הוא יצטרך להעמיד פנים של “לא נוגע בך, אל תיגע בי” ו”האויר הוא של כולם” עם טיריון ולזרוק לעברו תירוצים של “אה זה? לא, רק שכחתי את ההד&שולדרס שלי באי הדובים”. כך, עד ההימור שימות בסוף העונה, לצד מלכתו האהובה, אבל לא בזרועותיה (כי זה מדבק, כן?), שמאבדת את נאמניה בזה אחר זה.

 

פחד ותיעוב בוינטרפל

ואיך באמת סאנסה מסתדרת בוינטרפל ללא אצבעון? תלוי את מי שואלים.

קודם כל, יש את אנשי הצפון שהם כוח חשוב ונאמן. הם לא נהנו לראות את תיאון או את בולטון כשליטם והם עוד יותר לא נהנו לראות את הסטארקים נרצחים. הם רבים במספר, כועסים ותאבים לשמור על סאנסה ולעמוד לצידה. חוץ מזה יש גם את בריאן שיודעת דבר או שניים על נאמנות והיא מיטיבה להשתמש בכך ובאנשי הצפון.

רוב הזמן את אשתי - רמזי בולטון וסנסה סטארק

רוב הזמן את אשתי – רמזי בולטון וסנסה סטארק

מצד שני… יש את רמזי. רמזי כבר יכול להוציא מדריך פסיכולוגי לשעבוד בני אדם: התעלל בהם, נטע בהם תקווה ואז הפרך אותה, קטע את איבר מינם, התעלל בהם עוד קצת, תן להם שם חדש והם שלך (נ-כון, ככה בדיוק יצרו את הבלתי טמאים). אם בהמשך תסלח להם על חטא קטן הם יהיו עוד יותר שלך.

עכשיו רמזי מפנה את הדחפים הסדיסטיים שלו לכיוונה של סאנסה, שכבר רכשה ניסיון עגום עם מחזרים סדיסטיים ולא נבהלת כבעבר. רמזי ומירנדה אמנם מנופפים בתיאון מול סאנסה, אבל נראה שהרוח הגבית של אנשי הצפון, השיעורים שלה עם אצעון והשיבה לוינטרפל חיזקה אותה במידה והיא אינה עלה נידף ברוח כבעבר. אולי דמות הציפור הקטנה והפתיה שלנו סופסוף התבגרה.

רק שימי נר על החלון - בריאן

רק שימי נר על החלון – בריאן

בנוגע לרמזי, הוא בדיוק סיים סשן מין אלים וקנאי עם מירנדה, התעלל קלות בסאנסה ואז התפנה לשמוע את סיפור הלידה המקסים שלו, באדיבותו של רוז בולטון שסבר כי הגיע הזמן לשתף. בייחוד מפני שסטאניס צועד לעברו והוא צריך את בנו לצידו בקרב.

צריך לזכור שמי שעוד נמצאת בצפון היא בריאן, שהכריזה על סטאניס כיריבה מאז מותו של רנלי, אבל היא גם לא ממש מחבבת את הבולטונים, שוביה של סאנסה. לא ברור מי יקבל את נחת זרועה של בריאן ראשון ויש סיכוי שהיא גם תצטרך לבחור צד בקרב הזה, כי אולי עדיף סטאניס כמלך, מאשר פודריק פשוט עור על העץ.

 

ובכן, אפשר בקלות לראות מה קורה לפרקים בעזרת מעט התערבויות גאוגרפיות. פרק נטול מעלה מלך וזמן מסך אפס לסרסיי רק מיטיב עם הצופים, וזה עוד בלי קווי העלילה של אריה ודורן. מקומות חדשים נותנים לצופים עולם מושגים רענן להתלהב ממנו ומחלות מסתוריות לפחד מהן. כך, עם חתונות, דרקונים וקשקשות- בפרק החמישי של העונה החמישית, משחקי הכס סופסוף מעלה הילוך לאחר ארבעה פרקים איטיים למדי. עכשיו, כשחצי עונה עברה, העלילה נזכרת להתעורר ולהתחיל להכין עבורנו את ההפתעות לקראת החצי שני שלה.

ועוד כמה בקטנה

  • מה לעזאזל קורה עם ואריז, הוא מסתובב לבדו באסוס? הוא הרי אינו יכול לחזור למעלה מלך אחרי ששחרר את הגמד וגם אין לו מה לעשות במירין, משחטפו את טיריון. העכביש יצא קרח מכאן ומכאן. מעניין מתי ומאיזו מחילה הוא יצוץ שוב.
  • אכפת למישהו בבקשה להאכיל את מירדנה, במשהו אחר מלבד השפה של רמזי בבקשה? עצמות המותניים הגרומות שלה יכולות לשמש לבדן כמכשיר עינויים.
  • כמה מלבב לראות שיוויון פמיניסטי בדמות תולע אפור בתפקיד היפייפיה הנרדמת, שמיסאנדיי מעירה בנשיקה. אבל לאיזה בסיס אפשר להגיע עם סריס?פרק 5:

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *