משחקי הרעב” הגדיר סוג של תת ז’אנר קולנועי, של סרטים המסבוססים על ספרות מד”ב לנוער. אבל בזמן שהמפוצלים, המעניקים והרצים במבוכים למיניהם, ממשיכים לנסות לחקות את ההצלחה, לזלזל בצופה ולהביך את עצמם, “משחקי הרעב” ממשיך להשתפר ולספק למעריצים הצעירים קולנוע איכותי ותמורה אמיתית עבור הכרטיסים לקולנוע, כבר סרט שלישי ברצף.

חירות, שוויון ואחווה – גרסת פאנם

בניגוד לשני קודמיו, העלילה של “עורבני חקיין – חלק 1” לא סובבת סביב משחקי הרעב. המהפכה בפאנם החלה ובמחוזות השונים פורצות התקוממויות חמושות נגד שלטון הקפיטול. ההישרדות של קטניס אוורדין (ג’ניפר לוראנס) הפעם היא לא מול מתמודדים ממחוזות אחרים, אלא מול הכוחות המזוינים של הנשיא סנואו (דונלד סאת’רלנד). קטניס מוצאת את עצמה בתור נערת הפוסטר ומשלהבת ההמונים של כוחות המורדים, בעוד שפיטה (ג’וש האצ’רסון), שותפה למשחקי הרעב שנלכד, מוצא את עצמו בעמדה מקבילה בצד של הקפיטול.

במידה רבה, הסרט משתמש לכל אורכו בטקטיקות צבאיות ופוליטיות “אמיתיות”. בלי להיות מודע לזה לפעמים, הצופה לומד הרבה על ניהול משברים פוליטיים, טקטיקות של שרידות, לוחמת גרילה ובעיקר על תפקידה המכירעה של התעמולה עבור כל אחד מהצדדים הלוחמים. קטניס היא העורבני החקיין, הצ’ה גווארה של המחתרת, שאמורה לסחוף אחריה את כל תושבי פאנם להתקוממות צבאית כוללת. נשיאת המורדים (ג’יליאן מור), או אם להמשיך את ההקבלה – הפידל קאסטרו של המחתרת, מאמצת את קטניס ככלי תעמולה יעיל במיוחד והופכת אותה לפנים של המהפיכה.

וכאילו זה לא מספיק, קטניס נמצאת גם על סף התמוטטות עצבים מתמדת (כהרגלה בקודש) ונקרעת בין רגשותיה של פיטה השבוי בקפיטול לבין גייל (ליאם המרסוורת’), הלוחם לצידה במחתרת ומאוהב בה מהילדות. לא קל להיות קטניס.

קטע מתוך הסרט:

 

עובד קשה בשביל הכסף

משחקי הרעב סומן על ידי האולפנים כאירוע הקולנועי הגדול של סוף השנה והכסף על היח”צ נשפך בהתאם. כבר עכשיו אפשר להגיד כי את כל ההכנסות שהסרט יצבור עבור יוצריו (וההערכות שלנו הן שהן הולכות לשבור שיאים), הוא הרוויח ביושר. נעשתה עבודה מצוינת על הסרט לכל אורכו, החל משלב התסריט, דרך קאסט השחקנים ועד צוות האפקטים המיוחדים. הסרט הנוכחי של “משחקי הרעב” הוא הרבה יותר פוליטי ומורכב מאשר קודמיו, שהסתמכו יותר על אקשן. לא נעדר ממנו גם מימד הביקורתיות. בניגוד לסרטים אחרים, שניסו לרכב על גל ההצלחה הקופתית של “משחקי הרעב” (לא חשוב שמות), מדובר בסרט שמעודד נוער לחשוב, לקרוא תיגר על מוסכמות ולנקוט עמדה ובכר על זה הוא ראוי להערכה.

נכון שלא הכל ורוד, הפיצול של הסרט לשני חלקים הוא אמנם החלטה מסחרית טהורה ובחלק מן הזמן הסרט גולש קצת יותר מדי לכיוון הקיטש, אבל בגדול, ובמיוחד מול האלטרנטיבות האחרות, “עורבני חקיין” הוא אחד הבלוקבאסטרים היותר מוצלחים שייצא לכם לראות בקולנוע בזמן הקרוב.

פיליפ סימור הופמן – מעל כולם

ג’ניפר לורנס היא שחקנית אדירה, ויש לה גם פסלון אוסקר בבית שיעיד על כך. אבל בקאסט הבאמת מרשים של הסרט, שכולל שחקנים מעוטרים ומוערכים כמו וודי הארלסון, סטנלי טוצ’י, דונאלד סאת’רלנד וג’יליאן מור, מעל כולם בולט פיליפ סימור הופמן בתפקיד פלוטארך הובנסבי, יחצ”ן המהפיכה אם תרצו. הופמן, אשר הלך לעולמו במפתיע השנה (ככל הנראה ממנת יתר) מצליח בזמן מסך קצר יחסית, לגנוב את ההצגה בכל פריים שהוא מופיע בו, הרבה פעמים מבלי שיש לו כלל שורות באותה הסצינה.

“עורבני חקיין” מוקדש לזכרו של הופמן ולנו הצופים לא נותר אלא רק להצטער על כל התפקידים הגדולים שכבר לא נראה את הכשרון הגדול הזה מבצע. בלי להגזים, מדובר באבידה ענקית לקולנוע האמריקאי.

בשורה התחתונה

משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1” הוא עד כה, הסרט הטוב ביותר מבין כל “משחקי הרעב” וללא שום ספק יגרום לכם לחזור גם בשביל חלק 2. פחות מומלץ למי שלא עקב אחר סדרת הסרטים עד כה.

הטריילר:

Comments (2)

  1. ראיתי אתמול, היה מטורף

    Reply

    סדרת *הספרים. אם לא קראתם את הספר אל תלכו לראות את הסרט.

    • גם אני ראיתי

      Reply

      אני לא מסכים. עם כל הכבוד לסדרת *הספרים*, קראתי את הספר הראשון וקצת מן השני, ובכל זאת, גם הסרט הקודם וגם הסרט הנוכחי היו בעיניי מאוד מהנים וברורים. הסרט עשה לי חשק לחזור ולהמשיך לקרוא את הספר השני והשלישי, אבל ממש לא הרגשתי שהיה לי חסר משהו.
      יחד עם זאת, למי שיכול, כן הייתי ממליץ לצפות בשני הסרטים הראשונים.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *