קבלו מתכון זריז לסרט אסונות מצליח: יכולת משחק – לא צריך, דמויות משנה – לא צריך, סיפור – שכבה דקה דקה, אקשן – הרבה, לא להתקמצן!, קלישאות – לפי הטעם. אבל ביננו, מה זה באמת משנה? כולנו כאן בשביל לראות ערים נהרסות בתלת מימד, תוך כדי לעיסת פופקורן, ואת זה “סאן אנדראס” מציע בשפע ובצורה לא פחות ממרהיבה!

בואי איתי, אם את רוצה לחיות - קלישאות אקשן בשפע

בואי איתי, אם את רוצה לחיות – קלישאות אקשן בשפע

אז ראינו כזה כבר, אז מה?

זוכרים את “היום שאחרי מחר“? ואת “2012“? אז כזה בדיוק. רק הפעם מדובר בתזוזת לוחות טקטוניים ולא בנבואה של שבט המאיה. מעבר לזה, אותה הנוסחה: אב גרוש, נחוש בדעתו להילחם נגד כוחות הטבע, כדי להציל את פרי חלציו, שנתקע בלב האסון האקולוגי. וכן, הוא גרוש ועם טראומה מהעבר. דוויין “דה רק” ג’ונסון, טייס החילוץ והאב המיוסר התורן, מוכיח סופית שכדי להוביל סרט אסונות בסדר גודל כזה, לא באמת נדרש כישרון משחק. המתאבק שהפך לשחקן אקשן מצליח בשנים האחרונות, מלא בכריזמה ובנוי כמו אל יווני (אותו באמת שיחק בסרטו הקודם, “הרקולס“), אבל עם כל הסימפטיה הגדולה אליו – דה נירו הוא לא. ואולי זאת דווקא הברקה של הבמאי בראד פייטון, שכנראה השכיל להבין את חוקי הז’אנר והבין כי מה שהוא זקוק לו הוא שם שישמוך אנשים לקולנוע ולא שחקן אופי מוערך, שצריך לסחוב על כתפיו את הסרט. כי באמת שאין בזה צורך בסרט מסוג זה. בואו נודה באמת – אנחנו משלמים על כרטיס לסרט אסונות בעיקר בשביל האקשן ומראות של מטרופולינים מאויישים נהרסים כליל. בין אם זו רעידת אדמה, הר געש או גודזילה – אנחנו שם בשביל בניינים מתרסקים ואפקטים גדולים מהחיים. תגרמו לנשימה שלנו להיעתק ואנחנו מרוצים. ג’ון קיוזק, דניס קוויד או דה רוק, מה זה באמת משנה?

כראוי לסרט זה הוא גם מלא בקלישאות קולנועיות ודיאלוגים צ’יזיים (אבל לא באופן מוגזם). מעבר לדמות האב המיוסר, הנה רשימה של עוד שלוש משעשעות במיוחד:

1. ייצוג אתני הטרוגני ככל שניתן: אפרו אמריקאי, אסיאתי, בריטי, רוסי, הודי ועוד – דמות משנה לכל גזע! כי כשהטבע מכה, כולנו אחים וכולנו באותה סירה. אפרופו, איפה תמיד היהודי בסרטים הללו?! כנראה אנחנו לא טובים מספיק בשביל לשרוד אסונות טבע ואפוקליפסות בסרטים הוליוודיים… נו מילא, נסתפק בינתיים בלהפיק אותם.

2. המדען האחד ההוא, שכולם חושבים שהוא מטורף, עד שמסתבר שהוא צדק כל הזמן: במקרה של סאן אנדראס, זהו פול ג’יאומטי המצויין, שבמו ידיו מעניק לסרט לגיטימציה של סרט רציני. לא משנה במה נוגע השחקן המגוון הזה, הכל הופך בעזרתו לזהב. או לפחות נראה פחות כמו פחם.

3. המצב בעיר לא יצא מכלל שליטה, עד שמשיהו לא רץ עם טלוויזיה, שזה עתה בזז מחלון ראווה: אחת הקלישאות הותיקות הקולנוע נמצאת כמובן גם בסרט הזה. השינוי המרענן הפעם – האיש רץ עם פלזמה! התקדמנו.

אקשן, אקשן, אקשן

אפשר להסתלבט הרבה על העלילה של סאן אנדראס, אבל בגזרת האקשן הוא מספק את הסחורה ובענק. גם בגזרת האפקטים הויזואליים, הסרט מציג כמה מהמראות המרהיבים ביותר שנראו על מסך הקולנוע לאחרונה. בחלק גדול של הסרט, ה-3D שואב את הצופה לתוך החוויה, שעוברים הגיבורים, ומאיץ את הדופק למהירויות שהוא לא רגיל אליהם. בפרט סצינות ההצלה הנועזות, בלב סאן פרנסיסקו המוצפת בגלי צונאמי, ישאירו אתכם במתח עוצר נשימה. באחראיות.

אז אם בסרט אקשן חפץ ליבכם, אל תהססו. סאן אנדראס הוא חוויה קולנועית, שבהחלט שווה את הכסף עבור הכרטיס. למי שמחפש סיפור טוב, אולי עדיף שיחפש אותו במקום אחר.

הטריילר של סאן אנדראס (באדיבות גלובוס מקס):

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *