03.11.15  |  מאיה שרמן

מי מאיתנו לא שמע על סטיב ג’ובס – האיש ששינה את הדרך בה אנו משתמשים בטכנולוגיה? בתור חובבת אייפון גדולה (ושונאת אייטיונס עוד יותר – בתקווה שאפל תטרח להמציא משהו חדש עד הסרט הבא), הייתי חייבת ללכת לראות את הסרט האוטוביוגרפי על הגורו הטכנולוגי סטיב ג’ובס של התסריטאי אהרון סורקין והבמאי דני בויל. האמת שאת הסרט הקודם על ג’ובס לא ראיתי, מאחר והבנתי שהוא לא שווה את ההליכה לקולנוע. אבל מה גורם לסרט הזה להיות שווה צפייה?

קבלו את המקינטוש

הסרט האוטוביוגרפי מתמקד בצדדיו השליליים של ג’ובס. אדם מבריק אך סוציומט שבז לכל מי שלא חושב כמותו, שלא מוצא את הזמן בשביל לדבר עם הבת שלו ובעיקר מרוכז בעצמו ובהמצאותיו. כותבי הסרט לקחו על עצמם משימה לא פשוטה לאחר הכישלון המוחץ של הסרט “סטיב ג’ובס: האיש במכונה” בכיכובו של אשטון קוצ’ר. לשם כך הם גייסו קאסט שחקנים מרשים ואיכותי – מייקל פאסבנדר בתפקיד ג’ובס עצמו, קייט וינסלט בתור מנהלת השיווק של אפל והעוזרת האישית, ג’ואנה הופמן, ג’ף דניאלס בתור מנכ”ל אפל וסת’ רוגן ששיחק את המייסד־השותף של אפל, סטיב ווזניאק. הסרט מציג את האירועים והכנסים בהם ג’ובס הציג את המצאותיו ופיתוחיו לעולם, כשהקהל מתרגש ומתלהב לקראת בואו של הגאון. הסרט מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: ההשקה של מקינטוש ב–1984, כשג’ובס עדיין היה מנכ”ל אפל וניסה לשווק את הרעיון של מערכת הפעלה סגורה שהמשתמשים אינם יכולים לשנות אותה; ההשקה של המחשב הראשון של “NeXT” ב–1988 לאחר שג’ובס הודח מחברת אפל; וההשקה של ה–iMac ב–1998 — האירוע שסימן את ג’ובס רשמית כפורץ דרך טכנולוגית. המעברים בין האירועים השונים לא מלוטשים עד הסוף.

סטיב ג'ובס

כשחושבים על זה לעומק, מבינים שאופן הצגתו של ג’ובס עלולה להתפרש כמעט שטחית בסרט הזה – אנו רואים את צדדיו השליליים אשר גורמים לנו לאנטגוניזם מהרגע הראשון. אבל איך אפשר לשנוא אדם שהמציא את הטכנולוגיה מחדש? למי שלא ידע, מסתבר שמחשב אפל הקטן והקומפקטי שכולנו מכירים, התחיל בתור קופסה אפורה ומגושמת שמנסים לגרום לה לעשות רעש – המקינטוש. תוך כדי רואים את ההכנות להשקות של מוצרים חדשים, פלאשבקים מהעבר, מאבק בין חברות, ריבים משפחתיים ואיך לא – מסיימים בקיטש אמריקאי טיפוסי עם רגעי אמפטיה בין ג’ובס לבתו. לאחר שהתעלם מבתו לאורך כל השנים והתכחש אליה – ג’ובס מחליט להמציא עבורה מוצר עתידני שיאפשר לנו לשמוע מוסיקה מהכיס (לטכנופובים שביניכם – זה הזמן להכיר את האייפוד). סוף סוף הכותבים מחליטים להראות את הצד האנושי של ג’ובס. הסרט מעט ארוך מדי, הסצנות בחלקן מרגישות מרוחות, פלאשבקים שאין להם רצף הגיוני גורמים לכך כך שבסופו של דבר אתה קצת מבולבל מסדר האירועים. אבל איכות המשחק והדיאלוגים מפצים על הכל.

בשורה התחתונה

אז מה היה לי חסר? ובכן, על אף יכולות המשחק המרהיבות של פאסבנדר ושאר השחקנים, סורקין ובויל בחרו שלא להראות את דרכו היפה של ג’ובס לתהילה ורגעים חשובים מחייו שלא נכנסו לשלושת החלקים המרכזיים בסרט. יש כמה רגעים שבהם אנו נחשפים לאופיו המורכב של אדם כזה. ניתן לראות זאת בייחוד בקשר עם בתו שמראה לנו את ההתפתחות האישית של ג’ובס כאבא ולא רק כמומחה טכנולוגי. ללא ספק סרט שווה צפייה.

הטריילר

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *