כולנו מכירים את הספר “מובי דיק” אבל לא כולם יודעים, ואנחנו ביניהם, שהוא שאב את הרעיונות שלו מסיפור אמיתי. בעבר, מסתבר, לא גילו נפט מהאדמה אלא הפיקו אותו משמן לוויתנים.

הסרט מציג לנו את מלוויל, הסופר של מובי דיק, בו הוא מחפש את השורד האחרון שנשאר מספינת האסקס. מדובר בתומס ניקרסון. שמגולל בפניו את הסיפור המלא. ניקרסון היה ילד בן 14 בפעם הראשונה בה יצא לציד לוויתנים על סיפון האסקס.  הקצין הראשון היה אוון צ’ייס, הלא הוא כריס המסוורת’ והקפטן היה בנג’מין ווקר. ניקרסון מתקשה לחשוף את סיפורו, וככל שמתגלים יותר פרטים אנו מבינים מדוע. הספינה נתקלת בלוויתן ענק שתוקף אותם ומחריב את ספינתם, ומונע מהם לחזור לחוף מבטחים. הם צריכים להתמודד עם מה שהים יביא להם בסירות הצלה קטנות וללא שום אספקה על מנת להצליח להגיע הביתה.

הסרט מעלה כמה בעיות. אחת מהן היא כי לא באמת נוגעים בעומק של הדמויות. מציגים לנו עובדה כי צ’ייס ופולרד לא מסתדרים ולא מראים כל כך מעבר. נכון, מסבירים שהראשון הוא איש יבשה ולא באמת מננטקט והשני בא משושלת ארוכה של אנשי ים אבל זה לא נותן מספיק נפח לדמויות. נוצרת תחושה שמתמודדים בסרט רק עם מה שעל פני השטח – ההתמודדות עם האיום של הלוויתן ועם הקושי של ההישרדות בלב ים. לדעתנו זה פספוס שלא הוסיפו עומק לדמויות והתייחסות לאיך כל דמות מתמודדת עם הקשיים.

המסוורת’ מציג יכולת משחק משכנעת במיוחד בתור קצין ראשון בספינה – איך שהוא אחראי על כל הצוות ודואג להם. מכיר את הים כמו את כף ידו מלכתחילה עד להמשך בו הוא מודע למצב הנוראי אליו נקלעו ומה עליהם לעשות כדי להישאר בחיים.

ההצלחה הכי גדולה של הסרט בעינינו היא הצילום. יש סצנות מדהימות ביופיין – של הים הפתוח שבדרך כלל מציג נקודת מבט אופטימית ורגועה וכאן מצליח להעביר תחושה של לחץ וסכנה. הסצנות עם הלוויתן שממש מעבירות הרגשה של פחד. בנוסף, השוטים השונים בהם מציגים את הסירות הקטנות שלהם בתוך הים הגדול והאינסופי וגורם לכם באמת לחשוב איך הם יצליחו להינצל ולהגיע ליבשה.

בשורה התחתונה,

מבחינה ויזואלית זאת חוויה לראות את הסרט בקולנוע ושווה את ההשקעה. לעומת זאת, מבחינת עלילה, אין יותר מדי עומק והסרט נמשך יותר מדי זמן. היה אפשר בקלות לקצר אותו בלפחות חצי שעה. נשאיר את ההחלטה בידיים שלכם 😉

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *