אם גם אתם חשבתם שרק דברים טובים יכולים לצאת מהמשולש הזה של דה נירו, לורנס וקופר, תחשבו שוב. הסיפור הפרוע הזה על מי שנחשבת לאחת הממציאות הגדולות בהיסטוריה, התגלה כלא אחר מסינדרלה גרסת 2015. כפי שאתם כבר מבינים, עלילה ועומק לא תמצאו שם כמו את בראדלי קופר, שלצערנו ניתן לספור את כמות הדקות שלו על יד אחת.

 רוברט דה נירו כמובן מהווה נקודת אור גדולה בסרט. הוא משחק את אביה של ג’וי וההערות המצחיקות והציניות שלו לאורך הסרט בהחלט מוסיפות ומעשירות את האווירה העגומה.

יכול להיות שאם היו מתייעצים עם ג’וי מנגנו, הדמות אותה משחקת לורנס בסרט, היא הייתה מציעה רעיון טוב יותר לליהוק, כי המשולש הקסום היה חייב לעבור שינוי, אולי לכיוון משולש פראי או אלבום משולש אבל מה שבטוח אפשר לוותר על פרויקט משולש נוסף (פנייה נרגשת להוליווד).

כמובן שאי אפשר גם בלי הקיטשיות, כי מה הוא סיפור אמריקאי בלי כל הדבק לאורך הסיפור ובטח שבסופו. לא נפרט לכם למה בדיוק הכוונה כדי שלא תגידו שאנחנו מביאים פה ספוילרים, אבל גם כשמדובר בסיפור המבוסס על סיפור אמיתי כמו בסרט עליו אנחנו מדברים, דואגים בהוליווד לצפות את הכל בכמה שיותר סוכר עד שכבר נהיה קשה לצפייה.

אם כן ננסה להגיד כמה מילים טובות, לורנס מראה יכולת משחק טובה לצד ביתה הקטנה בסרט, שהצליחה לרגש אותנו. ומנגד, ניתן היה לקצר את הסרט שנמשך מעבר לשעתיים.

בטקס האוסקר הקרוב לורנס כבר לא תהיה סינדרלה כמו בטקס הקודם, אולי כדאי שהיא תתקדם כבר מהתדמית של השחקנית הקטנה ותתחיל לעשות דברים גדולים באמת.

בשורה התחתונה,

מתאים לחובבים מושבעים של לורנס בלבד שנהנים לראות אותה על המסך ולא בדיוק מתייחסים לתפקיד אותו היא משחקת. לכל היתר מכם – אפשר לוותר וללכת לראות את “מלחמת הכוכבים” J (בפעם השנייה כמובן).

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *