ג’ו הוא סרטו החדש של דייויד גורדון גרין. במרכזו של הסרט ניקולס קייג’ בתפקיד ג’ו, האנטי גיבור המיוסר שכבר ראינו בלא מעט סרטים בנסיון לחזור בתשובה ולמצוא ישועה. הסרט הינו סרט דרמה, בעל מאפיינים מסויימים של מתח  ומבוסס על ספרו של לארי בראון משנת 1991. ג’ו הוא אסיר לשעבר, שמעשן את עצמו למוות, שותה לשוכרה, בעל מזג חם במיוחד, המנסה לחיות את חייו בפרופיל נמוך ככל האפשר. הוא מנהל צוות להרעלת עצים, עבודה לא חוקית בשירות חברת מסחר באזור דרום ארה”ב. הסרט מציג את כל הסטריאוטיפים הידועים של “ווייט טראש” אמריקאי שמקושרים לדרום, ומשלב את המקומיים ברקע לסרט.

לצידו של קייג’ משחק טיי שרידן, ילד בן 15 בשם גארי ג’ונס. מתבגר צעיר ובן למשפחת הומלסים שנודדים ממקום למקום. אב המשפחה הוא שיכור זקן ואלים (משחק נהדר של גארי פולטר, הומלס שלוהק לתפקיד בסרט), וגארי הוא המפרנס היחידי במשפחתו. הסיפור מתחיל כשגארי מצטרף לצוות הרעלת העצים של ג’ו. עבודתו הקשה, כנותו ונחישותו של גארי מרשימים את ג’ו והנער מצליח לחדור את מעטה השריון שלו, והשניים מתקרבים. חייו הבודדים של ג’ו העוסקים בעיקר בעבודה, בביקור בבתי בושת, שתייה בבר וגידול כלבת הבולדוג הרצחנית שלו בקראוון קטן, משתנים כשג’ו לא מצליח שלא להתערב בחייו של גארי.

ניקולס קייג' וטיי שרידן

ניקולס קייג’ וטיי שרידן בסרט ג’ו

הדרך לישועה רצופת מכשולים

במקביל לכך מתנהלת עלילת משנה, בין ג’ו לבין פושע מקומי (רוני ג’ין בלווין) שיורה בג’ו בתגובה לריב שניהלו בבר. אותו פושע רודף גם אחרי גארי, לאחר שהנער הכה גם אותו. זוהי נקודה נוספת מיני רבות, שמאפיינת את שילוב גורלם של ג’ו וגארי. יכולת האיפוק של גארי נשארת יציבה מהלך כל הסרט, ונסדקת רק כאשר מאיימים על אחותו, עליה הוא מגן. לא בכדי השניים מתחברים, ג’ו מנסה להבין את מניעיו של גארי, והאחריות שהוא מגלה כלפי משפחתו. הרגישות של גארי והבגרות שלו, מלמדים את ג’ו כמה שיעורים על אכפתיות כלפי מישהו אחר. גארי בן למשפחה ענייה ולא מתפקדת, אב אלים, חסר עתיד ותקווה, ובכל זאת נלחם על חייו וחיי משפחתו. אופיו החזק והשורד של גארי העובד קשה, ונאחז בחיים, ובתקווה לחיים טובים יותר עבורו ועבור משפחתו, בזמן שכולם סביבו כבר מזמן הרימו ידיים, כל אלו מרשימים את ג’ו וגורמים לו לעזור לו.

ניסיונותיו הנשנים של ג’ו להישאר מחוץ לכלא, נעוצים ביכולת האיפוק שלו. בנקודות שבר מסוימות, אפשר לראות כיצד הוא מפסיד למזגו החם. מי שעוזרות באיזון מזגו הן הנשים בחייו, האחת מנהלת בית בושת ותיקה, והשנייה חברתו שמבקשת את עזרתו לאחר שהיא עוזבת את בית אמה. אופיו הרחום ולבו הטוב של ג’ו, נפתח בפני הנשים האלו, וגם כלפי גארי והוא מבקש להגן עליהם. כאשר אביו של גארי מידרדר ומעשיו מאיימים על בטיחותה של אחותו, גארי פונה אל ג’ו בבקשת עזרה ושרשרת האירועים מובילה לטרגדיה בלתי נמנעת בדרכו של ג’ו לישועה.

 

למה כדי לראות את ג’ו?

למרות שהסרט משלב בעלילתו שחקנים לא מנוסים, ומציג בצורה ריאליסטית מאוד את הדרום. ולמרות שטיי שרידן ושחקנים נוספים כמו גארי פולטר, נותנים משחק מרשים מאוד. גדולתו של הסרט, ואולי הסיבה העיקרית שבגללה מומלץ לראותו, הוא ניקולס קייג’. האנרגיה הבלתי נגמרת שקייג’ מצליח ליצור, ממגנטת למסך. הסצינות המחברות בינו לבין גארי, ודווקא הסצינות האיטיות יותר, המוצגות בשילוב מחשבותיו עם אירועים שמתרחשים לגארי (ומדגישות גם את הקשר החזק בינהם) הן אלו שבונות את הסרט. משחקו בסרט, מזכירות לנו את יכולותיו של קייג’, שבילה את זמנו בשנים האחרונות בסרטים בינוניים במקרה הטוב.

 

ג’ו ( joe ) הטריילר

 

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *