בלב ה”סופה” יצאנו למסע צפוי מאוד, כדי לחזות ב”מפלתו של סמאוג”, בסרט החדש בטרילוגיית “ההוביט”.

לא ציפינו שכל כך הרבה אנשים יעזו להוציא את האף מן הבית ויגררו עצמם במזג האוויר הזה על מנת לראות את סרט ההמשך בטרילוגיה של פיטר ג’קסון, “ההוביט: מפלתו של סמאוג”. טעינו. מסתבר שדברים אינם כפי שנדמה. כך, למשל, בקולנוע היו מלא אנשים, “הסופה” אמנם לא הייתה בדיוק מזג האוויר הסימפטי ביותר לצאת בו מהבית, אבל גם לא הייתה באמת כזאת סופתית, ובהתאמה, הסרט שראינו כלל הוביטים, אבל לא באמת רשאי להיקרא “ההוביט”. הקשר בין הסרט ובין הספר עליו הוא מבוסס הוא בערך כמו הקשר שבין “הנזל וגרטל: ציידי מכשפות” ובין המעשייה של האחים גרים.

לא שמדובר בסרט נורא – להיפך, סרטו החדש של הבמאי פיטר ג’קסון הוא סרט פנטזיה מרהיב לכל דבר ועניין. הביקורות מהללות אותו באותה עוצמה בה התנגחו בסרט הקודם, בשנה שעברה, ויש מי שכתבו כי הסרט מתעלה על ספרו של טולקין. לא היינו מרחיקים לכת עד כדי כך, אבל כנראה שצדקו מי שאמרו שיום אחד מישהו צריך לכתוב ספר המבוסס על “ההוביט” של ג’קסון, כי הוא יכול להיות להיט. אולי יותר מכל מעידה על הלך הרוח של ג’קסון העובדה שהבמאי פותח בעצמו את סרטו. במעין הופעת קמיאו, הוא מזמין את הצופים להצטרף אליו לעולם הקולנועי שברא (לא מילולית). הנקודה היא, שאם קוראים לסרט “ההוביט”, אולי היה עדיף לראות בו קצת פחות מג’קסון וקצת יותר מטולקין.

מרטין פרימן שב לגלם את בילבו באגינס, הלוא הוא “ההוביט” וממשיך לעשות חיל בתפקיד, בו החליף את סר איאן הולם. אך מי שגנבו את ההצגה, היו דווקא אלפית בשם תאוריאל (אוונג’לין לילי), דמות שכלל אינה קיימת בספר, וסמאוג הדרקון. תאוריאל, לצדו של לגולס, שאף הוא לא מופיע בספרו של טולקין ולו לשנייה, תרים להם ברחבי הארץ התיכונה ומחסלים אורקים בשלל דרכים יצירתיות שהיו גורמות לקרבות של ניאו מהמטריקס להיראות כמו שטויות של זאטוט בחגורה לבנה. אז נכון שלא ברור גם מאיפה האורקים צצו פתאום, אבל היי, צריך לעשות משהו כדי למלא את השעתיים וארבעים של הסרט.

בנדיקט קמברבאץ’ בתפקיד סמאוג הוא לא פחות ממדהים, ומצטרף לגולום בתור דמות ממוחשבת שגונבת את ההצגה מדמויות רבות אחרות, בשר ודם. גם קולו האייקוני של קמברבאץ’ ייזכר, כנראה, בדומה לזה שאנדי סירקיס העניק לגולום. הסצנות עמו עשויות היטב ונראות מדהים. חבל רק שלאחר צפייה בסרט מתבהר כי תרגום שמו, כלל אינו רלוונטי. היינו מרחיבים בנושא, אבל לא היינו רוצים לספיילר לכם. נגיד רק שגם “מפלתו של סמאוג” אינה מה שהיא נראית.

דמויות נוספות שזכו להרחבה מרובה בסרט הן שר העיר (סטיבן פריי), ת’רנדואיל – מלך האלפים של יער-אופל (לי פייס), בארד (לוק אוואנס), ראדאגאסט החום (סילבסטר מקוי) והרשימה עוד ארוכה. כדי לא להאריך יתר על המידה ולהפוך גם את הביקורת לטרילוגיה, נאמר רק ש”מפלתו של סמאוג” אמנם מרגיש כמו פרק נוסף בפעלול הוליוודי שמטרתו לייצר עוד כסף, אבל הוא סרט פנטזיה שבהחלט נחמד וכדאי לראות. מומלץ רק להשאיר את הציפיות שהוא יהיה דומה לסיפור המקורי של טולקין בבית, ועדיף לא לשתות יותר מדי לפני הצפייה. בכל זאת, שעתיים וארבעים…

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *