ההמלצה של איתי אלתרמן:

סרטים איכותיים מביאים לנו בדרך כלל נקודות למחשבה, השראה ותהיה, לאחר שאנו יורדים במדרגות בכיוון החוצה. מעט מאוד מן הסרטים הללו סוחפים אותנו פנימה בזמן אמת, לתוך ליבו וחושיו של הגיבור. להתלבט איתו, להזיע איתו, לצחוק ואפילו להשתגע איתו. ‘וויפלאש‘ הוא חוד החנית של ז’אנר הסרטים הללו.

התחום הוא מוזיקה, התלמיד הוא בעל אופי שחצן ללא כישורים חברתיים בעליל והמורה שלו מטורף. כל זה מאוד רחוק מרובנו, אבל המשחק היוצא מן הכלל של מיילס טלר (‘הדייט שהביך אותי’) התלמיד המתופף, והתסריט הבוטה והאגרסיבי ששזור בפיו של ג’יי.קיי.סימונס (הבוס המטורלל של פיטר פרקר בספיידרמן), המשחק את המורה הפסיכופט, מכניסים אותנו ללב הדרמה ומדרבנים אותנו להיות פרפקציוניסטים חוצי גבולות למשך מאה דקות.

יש שיאמרו שהם יכולים לגולל את ההתרחשות ולהבין כבר את הסרט מבלי לראות, יש שיאמרו שזה ‘ברבור שחור’ בסטייל של גברים. אבל חבריי היקרים, מדובר בסרט: סוחף, מנתק מהמציאות, ורבוי דרמות מקומיות עם תוספת של כמה הפתעות לאורך הדרך.

תבואו נינוחים, שלווים ורגועים, כי הדופק שלכם עומד לעלות. אם לא מהרעש של התופים אז מהדם. דם? אמרתי דם?! עוד מילה אחת, ואני כבר אהרוס לכם את הסרט. רוצו לראות.

 

הטריילר של וויפלאש:

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *