מה קורה כשלוקחים את הבמאי שאחראי על יריית הפתיחה של היקום של מארבל (והקאמבק של רוברט דאוני ג’וניור) ונותנים לו לביים קלאסיקה של דיסני? למען האמת, התוצאה לא כל כך ברורה.

בצד החיובי, הקאסט שג’ון פאבארו הצליח לאסוף למלאכת הדיבוב כל כך מוצלח שבא לי לראות אותם משתפים פעולה גם בסרט לא מצויר. הליהוק מדויק באופן גאוני. אין שחקן אחד שהמשחק/דיבוב שלו מאכזב. בולטים לטובה סקרלט ג’והאנסן בתפקיד הנחשה קא וביל מאריי, שגורם לך לתהות האם הדוב באלו הוא בכלל תפקיד שנכתב בשבילו למרות שהשחקן היה בן 16 כשהגרסא המקורית של ספר הג’ונגל יצאה.

מבחינה ויזואלית הסרט מדהים- לא במובן היום יומי הרגיל שבו אנחנו זורקים את המילה הזו חמש עשרה פעמים במשפט, אלא באמת מדהים. מעט מאוד סרטים מז’אנר הלייב אקשן נראים כל כך אמינים. מהג’ונגל עד לחיות דרך ארמון הקופים, הדמויות והלוקיישנים נראים אמיתיים לחלוטין. פוגמת מעט בהנאה רק הבחירה לצלם בתלת מימד שממשיכה להיות (בעיני) הבחירה הכי תמוהה ומיותרת בעשור האחרון בקולנוע האמריקאי.

בצד הפחות חיובי: כמו שכתבתי בהתחלה, לא כל כך ברור למי הסרט מיועד.  התסריט התרחק מאוד מהמקור – לרוב בצורה של הקצנת כל הסצנות האלימות. האפקטים באמת מדהימים ובאמת הרבה יותר מתאימים לסרט הבא בסידרת האוונג’רז וכך גם הפסקול האובר דרמטי (כמעט ללא השירים מהמקור). בסוף הסרט שאלתי את עצמי מה ראיתי כרגע? סרט ילדים? סרט מצויר למבוגרים? עיבוד לבני נוער? ברגעים מסוימים נראה כאילו תוך כדי המאמץ לחדש את ספר הג’ונגל, ההפקה והאולפנים שכחו שזה בסופו של דבר סרט ילדים של דיסני.

 מרוב עצים לא רואים את המוגלי:

קשה להעביר ביקורת על משחק של ילד, אבל בקצרה- מוגלי של ניל סתי קצת חיוור לעומת שאר הדמויות. לא מדובר בקטסטרופה בסיגנון היידן כריסטיאנסן בפריקוולים של מלחמת הכוכבים, אבל ברגעים מסוימים הוא טיפה מעצבן.

בשורה התחתונה:

 האפקטים שהיו אמורים להרים את הסרט שתי ליגות מעל כל סרטי הלייב אקשו שבאו לפניו אכן נמצאים שתי ליגות מעל כל אותם סרטים, אבל גם מעל הסרט שבו הם נמצאים.

לא מומלץ: למי שבשבילו כל שינוי מהמקור זה חילול קודש.

מומלץ: לחובבי הז’אנר, לילדים שלא מכירים את הסרטים המקוריים ולהורים שמעדיפים בידור אינטילגנטי לילדים שלהם.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *