אתחיל בוידוי: למרות שעל פי כל סטנדרט אני חנון, מעולם לא שיחקתי וורקראפט. לא ברור איך מכל סממני החנוניות (מטאל, מדע בדיוני, חוסר הצלחה עם נשים) דווקא הגיימינג דילג עלי. אמשיך בתיאוריה- סרט שמבוסס על משחק מחשב אמור לדבר גם לקהל שלא שיחק את המשחק. אם לא מהטעם הברור של לעשות סרט טוב, אז לפחות מהטעם של לדבר לכמה שיותר אנשים שיבואו לראות את הסרט כדי להחזיר את ההשקעה בהפקה.

וורקראפט הוא אכן סרט מושקע. 160 מליון דולר הושקעו בו, אם לדייק. התוצאה היא אכן סרט שנראה (160) מליון דולר. עבודת CGI מרהיבה מביאה לחיים את הדמויות והעולמות הבדיוניים בצורה הכי אמינה שבה אפשר להביא לחיים אורקים מכשפים וזאבים בגודל של טרקטור. אז מה קורה שם? עולמם של האורקים הולך ומתכלה עקב שימוש בקסם בעל צבע ירוק בשם “פל”. אותו קסם פותח שער על עולמם של בני האדם ודרך השער הזה האורקים שולחים צבא קטן לכבוש את עולמם של בני האדם לפני שכל האורקים יעברו אליו. תוך כדי הפלישה חלק מהאורקים מתחילים להטיל ספק במנהיג שלהם ולעומת זאת הכוח שאמור להגן על עולם בני האדם נכשל. הסרט אמור להיות יריית הפתיחה של טרילוגיית סרטים לפחות אם לא סדרה ארוכה מזה, תלוי בהצלחת הסרטים ההמשכיים.

אבל לסרט יש עוד צרות חוץ משער קסום שדרכו אורקים מדלגים ומשמידים עולמות. אפקטים מרהיבים זה בונוס נחמד, אבל בריאה של עולם בדיוני תלויה ביותר מזה. התסריט לא מצליח לספק דמויות עם עומק או שום סוג של הפוגה קומית. במקום זה שני העולמות המוצגים בסרט נראים כמו עירבוב של הרבה שר הטבעות וההוביט ביחד עם מנה גדושה של אוואטר, נגיעות של מלחמת הכוכבים ולהוסיף טיפה הארי פוטר לפני ההגשה.

הסרט עושה נסיון אמיץ לא להציג רע וטוב אבסולוטיים, בניגוד לרוב סרטי המד”ב והפנטזיה שמניתי קודם. למרות זאת, אולי בגלל הצורך להציג המון דמויות בזמן קצוב לפני שמגיעים לאקשן, חסרה בסרט התעמקות בדמויות וביחסים בינהם שיגרמו לצופה להזדהות עם אחת מהן. בנוסף הסרט מצפה מהקהל להבין מונחים שלקוחים מעולם הגיימינג. אני שמתי לב לשניים- “העדר” שמציין את כל שבטי האורקים ו”הברית” שמציין את כל ממלכות בני האדם.

שורה תחתונה: לא נעשה שום נזק שסרט המשך לא יכול לתקן, אבל הסרט הזה הוא לא יותר מבידור קיץ קליל.

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *