זה לא חדש שתור הזהב של הסדרות ששוטף את העולם כולל גם את התוצרת של ישראל. לא רק שהסדרות הישראליות משודרות בחו”ל או זוכות בעיבודים אמריקאים –  הן גן זוכות בפרסים בפסטיבלים יוקרתיים. “רק להיום” למשל זכתה בפרס חבר השופטים בפסטיבל Series Mania. ישנן לא מעט סדרות ישראליות שפרצו גבולות, אבל “רק להיום” הביאה Feel ואווירה חדשים לטלוויזיה הישראלית. אז מה עושה אותה לסדרה כל-כך טובה?

  1. צילום – אם צפיתם בסדרות כמו “לכודים” האיסלנדית או “הגשר” השוודית-דנית, בוודאי אהבתם את הנופים והאווירה השונים מהסדרות ההוליוודיות. הצילום של גיא רז שמתרחש בחלקה הצפונית של ישראל, מצליח להעלים את האווירה הישראלית הרגילה שנשפכת מהמון סדרות, ומאמצת אווירה אחרת לגמרי, אירופאית, קודרת. התחושה היא כמו לצפות במשהו שקורה בחצר האחורית שלנו ובמקביל לקבל אווירה של חו”ל. אווירה אחרת לגמרי.

 

  1. ליהוק מרענן כולל שחקנים שהם לא שחקנים – אחת מתופעות הלוואי של ריבוי סדרות ישראליות, מובילה למחזור שחקנים. טובים ככל שיהיו, לפעמים אפשר להגיע למצב שאותו שחקן משחק ב 3 סדרות שמשודרות במקביל. זה מוביל גם למצב שלפעמים מתבלבלים בין סדרות, טשטוש דמויות ותחושה של מיאוס. “רק להיום” היא בין הסדרות הישראליות הבודדות, שנמנעת ממלכודת המחזור וכוללת בתוכה שחקנים לא שחוקים, כולל כאלה שהצופה מעולם לא ראה על המסך הקטן או לפחות לא זוכר מתי הוא ראה. השחקנים המוכרים ביותר הם טל ליפשיץ והנרי דויד. לא רק שרק להיום כולל שחקנים לא ממוחזרים, היא כולל גם שחקנים שהם לא שחקנים. למה הכוונה? חלק מהקאסט מורכב באמת מאסירים לשעבר. כמו שזה עבד נהדר ב”עג’מי” סרט ישראלי שהיה מועמד לאוסקר, כך זה עובד מעולה גם ב”רק להיום”.

 

  1. נושא מקורי ומרתק – קל ומתבקש ליצור היום סדרות כלא, כאלה יש בשפע. אבל ניר ברגמן ורם נהרי הלך על משהו אחר, הלך צעד אחד קדימה ויצר סדרה על תהליך השיקום של האסירים. רק להיום עוסקת בהוסטל שיקומי המבוסס על אוכלוסייה מאוד מגוונת של אסירים משוחררים. חרדי, ערבי מוסלמי, ערבי נוצרי, עולה חדש, וישראלים ותיקים. היא יוצרת עניין דרך הקבוצה שלאורך הסדרה הופכת למעין משפחה עם הדברים החיובית והשליליים שיש בכל משפחה.

 

  1. פסקול אותנטי – מתי בפעם האחרונה שמעתם פסקול טוב שמטיב לתאר את הדמויות עם שירים שאתם לא מכירים. הפסקול של רק להיום מותאם בצורה מושלמת לדמויות ולא לקהל הצופים. הוא כולל, בין מהיתר, שירי ראפ ברוסית. דבר שאין לקחת כמובן מאליו.

 

  1. מעוררת מחשבה והתבוננות פנימית – בפרק הראשון, ניקו, האסיר המשוחרר, מחפש ביחד העו”סית שלו עבודה. אף אחד לא מוכן להעסיק אסיר משוחרר ואם הוא לא ימצא עבודה, הוא יאלץ לחזור לעבוד בפינוי אשפה. מה אתם הייתם עושים במידה והיה לכם עסק? האם הייתם מוכנים להיות חלק ממערך השיקום ולתת צ’אנס לאסיר משוחרר. האם הייתם חוששים לחייכם או לשלמות העסק שלכם? אין צופה שלא יזהה עם ניקו ובמקביל ינסה גם להבין את הצד השני.

 

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *