משחקי הרעב: התלקחות - סרטים 2013 - Aזה סרט

משחקי הרעב: התלקחות

הסרט הראשון בסדרת “משחקי הרעב”, שיצא לאקרנים בשנה שעברה (2012), זכה להצלחה לא מבוטלת. הצלחה זו הייתה מרשימה במיוחד, לאור כישלונם המהדהד והצורב של סרטים אחרים, מבוססי סדרות ספרים לנוער, לקיים את הבטחתם בקופות (ע”ע יצורים יפהפיים, עיר של עצמות).

אבל העניין הוא, שגם “משחקי הרעב” לא הציג את הביצועים שציפו להם המפיקים – בטח שלא לאור העניין הרב שעוררה סדרת הספרים בקרב החובבים. הסרט, בבימויו של גארי רוס, פשוט לא הצליח להביא את ההמונים אל בתי הקולנוע ולהפוך ל”דמדומים” / “הארי פוטר” החדש (מבחינת הצלחה, כמובן, לא מבחינת העלילה).

משנה במאי, משנה מזל

אם לגשת לשורה התחתונה, “משחקי הרעב” הראשון לא היה סרט רע, אבל גם לא מדהים. “משחקי הרעב: התלקחות” מצליח לקיים את מה ששמו מבטיח, הוא מצית, סוף כל סוף את ההתלהבות ועולה על קודמו בכל קנה מידה. בהחלטה, שהתבררה כמוצדקת לחלוטין, גארי רוס, הבמאי, הוחלף בפרנסיס לורנס (קונסטנטין 2005, אני, אגדה 2007, מים לפילים 2011). ההבדל מורגש בכל היבטי הסרט: הטון שלו נכון יותר ומרגיש פחות פשטני מזה של הסרט הקודם. גם המראה שלו נכון יותר – למשל, עיצוב חיילי הקפיטול הרבה יותר מרשים ומאיים, הקפיטול נראה יותר מרשים ומתקדם (בהתאם לחזון הספר עליו הוא מבוסס), מחוז 12 נראה הרבה יותר מדכא וריאליסטי. יותר מקודמו, “משחקי הרעב: התלקחות” נראה כמו סרט שעומד בזכות עצמו, ולא סתם תרגום של ספר מצליח למסך הגדול. הוא מספר סיפור ומספר אותו היטב.

לא מושלם

כל זאת אינו בא לטעון שהסרט מושי-מושלם. הוא לא. משהו לא טוב עבר על ההפקה, לפחות לכל אורך החלק הראשון של הסרט. ג’ניפר לורנס וליאם המסוורת’ מאופרים בכבדות. בנקודות מסוימות, פניהם נראות מטושטשות, כמו עבודה לא טובה של פוטושופ. העיצוב של אנשי הקפיטול עדיין מופרך לחלוטין – הרבה מעבר למה שהכרחי. כמו כן, נראה כי קטניס, החמושה בחץ וקשת, שהיא לא פחות סימן הזיהוי שלה מן העורבני החקיין, סובלת מתסמונת רמבו. כלומר, אשפת החיצים שלה בלתי נגמרת. הדבר בולט במיוחד כאשר בסצנה אחת ניתן לראות בבירור כי נותרו ברשותה שלושה חיצים בלבד, ובסצנה שלאחר מכן, היא שוב רצה עם אשפה מלאה בחיצים.

אולם יותר מכול, חסרונו הגדול ביותר של הסרט, הוא המידה בה הוא מתבסס על הסרט שלפניו והסרטים שעתידים לבוא אחריו. כלומר, הוא מתחיל מנקודת זמן קצת אחרי סיום הסרט הראשון וממשיך משם, ללא הסברים או תקצירים של הסרט הקודם. כמו כן, בלי להיכנס לספוילרים יותר מדי – לסרט סוף פתוח אשר מוביל לסרט הבא. סביר להניח שכל מי שמכיר את סדרת הספרים של סוזן קולינס לא יופתע יתר על המידה מעובדה זו, אבל לכל מי שחי בשנים האחרונות תחת אבן, וגם סירב בכל תוקף לקרוא על הסרט, עלול הדבר לבוא כהפתעה.

בשורה התחתונה

“משחקי הרעב: התלקחות” מגיע רגע לפני סוף השנה, ומציל אותה מבחינת פלופים מבוססי סדרות YA. באופן עצמאי מן הספרים עליו הוא מבוסס, הוא יופי של סרט, המשלב דרמה, עם אקשן, עם ביקורת חברתית ונקודות למחשבה. במתכונתו החדשה, עם במאי חדש, תסריטאים חדשים ושחקנים מעולים, הוא אחד הסרטים המוצלחים של השנה ובהחלט מומלץ לצפייה!

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *