משחקי הכס עונה 5, פרק 10 – רחמי האם

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 10 – רחמי האם

נחתם? עיכלתם? טוב, אפשר להתעודד בזה שגם לצופים בעלי חילוף החומרים האיטי מבינינו, יהיה די והותר זמן לעיבוד, בתקופת הפגרה שבין העונות. הכותבים ממשיכים בדיוק מקו הזוועה של הפרק הקודם, בו שירין נשרפה על המוקד ומציגים לקהל פרק ארוך (כמעט שעה!) ועמוס לעייפה באירועים קיצוניים, שלא נעשתה שום עבודת הכנה אליהם מראש. האלימות היא כרסום

משחקי הכס עונה 5, פרק 9 – ריקוד עם דרקונים

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 9 – ריקוד עם דרקונים

פרק לפני אחרון לעונה עומד לפנינו וככזה שום דבר לא קופא על שמריו, ישנה תנועה משמעותית בכל העלילות השונות ומאורעות פטאליים מתרחשים- לטוב או לרע. גם הדמויות בסדרה מתדרדרות או נוסקות אל על, אהובות או מעצבנות ככל שיהיו. צדפות ופדופיליה בבראבוס בנוסף לג’ון סנואו, שכבר נמאס לשמוע את יבבות יסורי המצפון שלו, אריה עומדת בתור

משחקי הכס עונה 5, פרק 8 – הארדהום

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 8 – הארדהום

לקראת סוף העונה, הכותבים עושים עם הצופים חסד והפרק כולל את כל קווי העלילה המרכזיים וכן את הסצנות הכי מותחות שנקטעו בסיום הפרק הקודם. ראשית הזיווג הטרי בין דאני וטיריון. שתי נשים מול שני גברים עמדו שם, בהיכל. הצד של מיסאנדיי ודאינריז, אחת בכחול ואחת בלבן, ניצבות מעל הצד הגברי- הפחות מרשים- צד של גמד

משחקי הכס עונה 5, פרק 7 – המתנה

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 7 – המתנה

באמת תודה, תודה ג’ורג’ ר ר מרטין על שאתה וכותבי הסדרה מזכירים לצופים פרק פרק, שבוע שבוע כיצד שפר עלינו מזלנו משלל סיבות שונות: שאנו לא גמד, למשל. קטוע יד, או ראש. שאנו לא סריס, או ממזר (לא עלינו). או איזו בחורה נאנסת או זקנה פשוטת עור תחת שליטת הבולטונים. כי כמו שת’יאון אמר לסאנסה:

משחקי הכס עונה 5, פרק 6 –לא יכרע, לא ישח, לא ימוט

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 6 –לא יכרע, לא ישח, לא ימוט

לא יכרע, לא ישח, לא ימוט- שם הפרק לא מתייחס לסאנסה, כנראה. כי היא כרעה גם כרעה. באמת מסכנה הציפור הקטנה, בדיוק כשהתחילה לפתח אישיות, לאזור אומץ, להרים מעט את ראשה וקומתה- התסריט חלק לה עוד הנאה בדמות רמזי מוצמד לאחוריה, כשרוצח אחיה הקטנים צופה בכל העסק. כן, אף אחד לא הבטיח שיהיה פה כיף. תיאון

משחקי הכס עונה 5, פרק 5 – להרוג את הילד

ביקורת: משחקי הכס עונה 5, פרק 5 – להרוג את הילד

חוזה דרקוני הפרק החמישי נפתח בדאני, המבכה את מותו של סלמי ז”ל. דאני מתנערת ועושה מה שצריך כדי לשלוט על מירין ביתר שאת. כלומר, משתמשת בנשק הסודי שלה (לא, לא זה שבין רגליה- זה הסגנון של סרסיי): דרקוניה. דאני משתמשת בדרקונים ששורפים אדם חי, להרתעת ראשי המשפחות של מירין בשילוב נאום חוצב להבות בשפה זרה.

משחקי הכס, עונה 5, פרק 3, הדרור העליון

ביקורת :משחקי הכס עונה 5, פרק 3 – הדרור העליון

כל האנשים חייבים… לשרת?! זוכרים איך אהבנו את קארטה קיד אי שם בשנות ה90 התמימות? דניאל-סאן, ה”וואלאר דוהאריז” (כל האנשים חייבים לשרת) של אז, גם הטיל ספק בחשיבותן של מטלות הבית, שמיסטר מיאגי פקד עליו לבצע. צעיר פוחז שכמוהו. צעירים כמוהו לא לומדים בדרך הקלה וכך גם אריה-סאן שלנו, קרטה קיד גירסת 2015, לא מבינה

משחקי כס עונה 5 פרק 2

ביקורת: משחקי הכס – עונה 5, פרק 2 – בית השחור והלבן

אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם הפרק השני לעונה נפתח בדמות שהייתה כה בולטת בהעדרה בפרק בראשון. זו שחששנו לשלומה, שליוונו תוך כסיסת ציפורניים במסעה, זו שצפינו בה גדלה: אריה סטארק. הפרק, אריה מגיעה לבראאבוס מצוידת במטבע ובמילות הקסם “ואלאר מורגוליס”, שמשמען “כל הגברים חייבים למות”. לא אמירה מעודדת במיוחד, אך בהחלט במקומה, משום

ביקורת: משחקי הכס – עונה 5, פרק 1

ובכן, אחרי המתנה מורטת עצבים מגיע פרק הפתיחה של העונה החמישית, הבאה עלינו לטובה. הפרק נפתח עם סרסיי, שנותרה מחוסרת אב לאחר בריחתו של טיריון ממעלה מלך בעונה הקודמת. מצבה של סרסיי ושל בית לאניסטר אינו בשיאו, בעיקר משום שלורד טיווין האב היה האיש שהחזיק ושלט ביד רמה בסביבתו והוא עשה זאת לבדו, מבלי להשאיר

חסרי בושה, עונה 5

חסרי בושה – עונה 5 – סיכום

ואו, זו הייתה עונה מדהימה לשיימלס. כל כך הרבה קרה למשפחת גאלאגר, אפשר היה לחשוב שמישהו אשכרה ממציא את החרא הזה. הם עברו כל כך הרבה מאז שהתחלנו את הסדרה הזו וכל אחד מהם גדל וצמח להיות אישיות בפני עצמה. אתחיל מהאהובים עליי. אז קודם כל סמי, היה רגע באמצע העונה שחשבתי שהיא ברכה לבית.

המתים המהלכים - מישון

ביקורת טלוויזיה: המתים המהלכים – עונה 5, פרק 16

פרק אחרון מעולה לעונה מצוינת. היא הייתה אמנם ארוכה ולעיתים אפילו קצת משעממת, אבל מצוינת בכל זאת. החברה איבדו אנשים רבים וטובים על הדרך, אבל גם מצאו מחסה ובית חם ונעים, כזה שיש בו אפילו מים זורמים וחשמל עובד. יחד עם כל זה גם הגיעו אנשים תמימים שחשבו שהם הצליחו לשרוד, למרות שבתכלס הם עדיין

ריק גריימס - המתים המהלכים

ביקורת טלוויזיה: המתים המהלכים – עונה 5, פרק 15

משום מה נדמה שכל מהירות העונה הזו הורידה הילוך מאז שחזרנו מהפגרה. כשמשהו כן קורה זה מזעזע בהחלט, אך מלווה בעוד פרק איטי ללא התרחשויות מיוחדות מידי. אני מניחה שזה קשור לנוחות שהקבוצה מצאה בעיירה הקטנה והשקטה שהחברים התמימם שלנו הצליחו לבנות, בתוך כל הכאוס שהוא עולם המתים. הרי כשיש לבן אדם מכסה, אוכל, חשמל